ישראל 2018 – למה עדיין בונים פה עם פטיש ומסמר?

הבוקר (ד') התקיימה הוועידה הישראלית השנייה לתיעוש, בטיחות, חדשנות ואיכות בבנייה שערך איגוד המהנדסים.

דני מריאן, יו"ר האיגוד אמר: "בשנים האחרונות נכנסו למדינת ישראל שיטות בנייה מתועשות, אך למרות זאת המערכת עדיין לא מספיק מתגמלת את הפיתוח של החדשנות ובטח שלא מיישמת אותה בתהליכי הבנייה. מדינת ישראל נחשבת לסטארט-אפ ניישן לכן זה הזוי שעדיין בונים כאן עם דיקטים, פטישים ומסמרים".

"למעלה מ-50% מכלל הבנייה בישראל נבנית בלוק על בלוק בעוד שבאירופה, אפילו בבנייה קטנה של כל וילה ניתן לראות מנוף קטן.

חשוב להבין שהבנייה המתועשת היא אינה בהכרח בנייה באלמנטים טרומיים, המשמעות של בנייה מתועשת היא דבר ראשון לבצע את העבודה הקונבנציונלית באמצעים מתועשים, לדוגמא - טיח המוכן מראש, תבניות מוכנות של יציקת בטון ולא קרשים ודיקטים, פיגומים מתועשים אשר תורמים גם לביטחון של הפועלים וגם לפריון העבודה באתרים".

תוך חמש שנים, השימוש בבניה המתועשת עשוי לקצר את לוחות זמני הבניה בשליש. המרוויחים מכך יהיו רוכשי הדירות.

עוד הוסיף מריאן: " סוגיית הזמן היא הנקודה העיקרית, תוך חמד שנים, שימוש רחב יותר בבנייה מתועשת יוכל לקצר את משך ההקמה של בניין בשליש מהזמן! שזה אומר כשישה עד שמונה חודשים! המרוויחים העיקריים מקיצור לוח הזמנים יהיו כמובן רוכשי הדירות אשר יוכלו לקבל מפתחות לדירה מוקדם יותר, ובכך לחסוך עלויות משמעותיות כמו שכר דירה וריביות על המשכנתא.

יש פה חשיבות עבורנו הקבלנים והמהנדסים, אבל מי המרוויחים הגדולים הם האזרחים, לכן נדרשת בנושא זה המעורבות של הרגולטור, כפי שרשות החדשנות מתמרצת חברות סטארט-אפ, צריך הרגולטור להתחיל לתמרץ קבלנים שיקדמו עבודה מתועשת בענף הבנייה".

השר יואב גלנט ודני מריאן. צילום: רמי חכם. 

בוועידה השתתף גם שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, אשר אמר כי: "ענף הבנייה בעולם כולו ולא רק בישראל, הוא בעל קצב שיפור בפריון הנמוך ביותר. איפה היו תעשיות האלקטרוניקה, הרכב והחקלאות לפני חמישים שנה? ואיפה נמצא ענף הבנייה?

אולי בונים קצת יותר מודרני, יעיל ויפה מאשר לפני חמישים שנה, אך בסך הכל ענף הבנייה לא השתנה בהרבה בתקופה זו.

היעד שלנו הוא לשבור את הפרדיגמה וכן לעבור לשיטות בנייה אחרות.

כל אזרח יודע שלא שווה להרכיב רכב בישראל, אבל במקביל כן שווה להיות פה ולפתח טכנולוגיות, לכך צריך לשאוף גם בענף הבנייה, צריך לצאת מהקופסא ולהתחיל לפתח פה בישראל את "המובילאיי" של ענף הבנייה.

זו הסיבה שמשרד הבינוי והשיכון מעניק כ- 40 מיליון שקל המיועדים לתמיכה בחדשנות – החל מהבנייה המודולרית והכנסת אמצעים ממוכנים עד הליכה לרף הגבוה ביותר של חשיבה שונה לחלוטין לאיך בונים.

הזמן הממוצע בישראל לבנייה של שכונה עומד על כ - 15 שנים, בזמן שבעולם זה לוקח רק 3 שנים – ואנחנו נחשבים סטארט-אפ ניישן. המציאות הקיימת של 15 שנה היא לא הגיונית לחלוטין.

לראיה מה קורה בראש העין – אכלוס הפרויקטים טרם הסתיים והתהליך התחיל כבר לפני כ- 20 שנה. הכשל שלנו הוא הפיצול בין כל המשרדים. משרד הבינוי והשיכון אחראי רק על הקצאת השטח, משרד התחבורה רק על פיתוח הכבישים, משרד החינוך רק על הקמת מוסדות החינוך בשכונה. אין קואורדינטור אחד המרכז את הכל, נכנסים לחדר אחד עם שלושים אנשים מכל המשרדים ואף אחד לא מסוגל לקחת אחריות. את המחיר לבלגן הזה משלמים כמובן האזרחים".

נשיא התאחדות בוני הארץ: "בזמן שאנחנו הקבלנים משקיעים מאמצים רבים בשמירה על הבטיחות באתרי הבניה, שר העבודה והרווחה בוחר להתנהל בפופוליזם וסיסמאות עם אפס עשייה"

רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ, אמר כי, "לפני שבוע שוב נהרגו פועלים באתרי בנייה, ובעוד שאנחנו הקבלנים משקיעים הון ומאמצים רבים ביישום כלים לשמירה על הבטיחות באתרי הבנייה, השר חיים כץ בוחר להתנהל בפופוליזם וסיסמאות עם אפס עשייה אמיתית.

אמש הודיע השר שיחייב בשימוש פיגומים מתועשים עם תקן מעודכן באתרי הבנייה, אני בהחלט מברך על כך. אך אנחנו חושבים כי צריך להעביר את התקנה ובהתאם לתת לה זמן התארגנות של כחצי שנה, אנחנו כמובן נרכוש את הפיגומים והרשתות ונעשה הכל בכדי לשמור על בטיחות העובדים באתרי הבנייה.

אך מניעה אמתית של התאונות באתרי הבנייה דורשת החלפת דיסקט. הקנסות שמטילים על קבלנים על קלסר לא נכון לא תורמות בשום צורה להצלת חיי אדם, קנסות אלו יעילים רק לסבסוד הכשרות. הפתרון הוא להוסיף עוזרים למנהלי העבודה אשר יהיו אחראים על נושא הבטיחות באתרים.

השר כץ אכן בחר ללכת אך ורק על נושא הרשתות והפיגומים, אבל שום דבר חוץ מזה.

לגבי חדשנות בענף הבנייה בישראל, מצאנו אוזן קשבת לפני כשנתיים במשרד הבינוי והשיכון, תוכנית לפיתוח של טכנולוגיות חדשות בתחום הבנייה, שזהו תחום בתולי עם פוטנציאל ענק הוקמה ואנחנו מתקרבים בצעדים ענקיים ללא פחות ממהפכה.

אני קורא לקרנות הון סיכון ולמשקיעים פרטיים להיכנס לתחום ולהשקיע. זה המפתח לקפיצה הגדולה ברמה ובאיכות של הבנייה בישראל, ולשיפור הפריון והזינוק בבטיחות בענף".

פרופ' יחיאל רוזנפלד, מהמחלקה להנדסת מבנים במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון, הוסיף: "בישראל קשה היום לומר שדייר נכנס לדירה חדשה ללא חרדות והוא מצפה תמיד לבעיות. לא אומר להיות דבר כזה כאשר הבנייה היא מתועשת, והמוצר הסופי הוא אמין ואיכותי.

באתרי הבנייה עובדים היום תחת אילוצים של לחץ זמן, צפיפות וסיכונים, ומצפים לייצור של מוצר איכותי, וזה בלתי אפשרי. אנו חייבים לצמצם את משך העבודה באתרי הבנייה במקסימום, ובדרך זו לחסוך בעלויות גבוהות, מאחר ו-90% מהעלויות הן בעבור זמן הבנייה. שעת עבודה באתר בנייה מתורגמת לשליש שעת עבודה במפעל, לכן תחשבו על חדר אמבטיה שיוכן במפעל ורק יושתל בבניין, זה יאפשר לקבלנים, למהנדסים, ליזמים, והכי חשוב לדיירים, לישון בשקט".

איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות אשר ערך את הוועידה הוא איגוד סטטוטורי אשר מייצג את כלל המהנדסים בתחום ההנדסה האזרחית בישראל. איגוד זה פועל בתחומי הכשרה והעשרה מקצועית, רגולציה, תקינה וייצוג של מהנדסי הבנייה והתשתיות מול המועצות הציבוריות והועדות המקצועיות. האיגוד הינו חלק מלשכת האדריכלים, המהנדסים והאקדמאיים במקצועות הטכנולוגיים המייצגים את כלל מקצועות ההנדסה בישראל.